שהללו מסתמכים על דבריו של אדם אחד בשם ישוע, במקרה של הנוצרים, או אדם אחד בשם מוחמד, במקרה של המוסלמים, ואילו אנו מסתמכים על עדותם של שש מאות אלף איש שנכחו במעמד הר סיני והעידו כי שמעו את קול ה' מדבר אליהם מתוך האש, הענן והערפל.

וכי, אומרים אנו, ניתן לזייף מעמד שכזה? לפברק מעמד שכזה? האם ניתן להמציא את זה??

ובכן, מה דעתנו על המעמד שלהלן:

בני קיסרות האינקה (שמנתה כשש מליון איש בעת שעלה עליה הכורת הספרדי), האמינו כי החוק והמשפט אשר בידם, הוענקו להם על ידי אל השמש, בשנת האפס (כאלף שנה לפני היווסדות הממלכה) במעמד נשגב שבו השתתפו 777,777 גברים מגיל 7 ומעלה. (לפי גירסה אחרת: מיליון גברים).

במעמד זה ניתנו להם 777 החוקים והמשפטים המקודשים, עם דקדוקיהם ופרטיהם שנמסרו איש מפי איש באמצעות שכבת הכהונה ובראשם המלך הכהן.

האם אפשר להמציא סיפור שכזה ולהאמין בו? ככלות הכול, הסיפור מתרחש ב"שנת האפס", ומאז ועד לגירסאות הראשונות של הסיפור, חלפו לפחות מאות שנים שבהם התגבש הסיפור והתפתח. בחברה שלא מתעדת כל פיפס בפייסבוק, גם מאה או מאתיים שנה יכולים להפרות מאד את הדמיון, שלא לדבר על מאות רבות יותר של שנים.

האם עלינו להסיק אפוא שאמונתם של בני קיסרות האינקה מהימנה יותר מאמונתם של הנוצרים והמוסלמים? האם עלינו להסיק שאמונתם היא אמת? וכי אמת היא העובדה שאל השמש בכבודו ובעצמו התגלה בשנת האפס בפני אותו המון רב של גברים?

אני מניח שלא...

האמת, מלבד העובדה שבני האינקה מנו כששה מליון נפש, יתר הסיפור מפוברק. מסתבר שלו לקחתי לי את הזמן לבדוק בקרב העמים הרבים שעל פני היבשה, שהיו ושעודם, הייתי מגיע לכמה סיפורים מהסוג הזה, אבל הרעיון הוא כאן הניסוי המחשבתי.

אני חושב שכל הקוראים הבינו שסיפור כזה אפשרי בתרבותם של בני האינקה, וכי אין בכך שום פליאה רבה או אי-היתכנות. משום מה, כשהדבר נוגע אלינו, שוכחים את הפרט הזה.

מצחיק שאנו יודעים לספר על מסורות עתיקות כמו שם אמו של אברהם ופרטים סיפוריים אחרים על דמויות המקרא, ונדמה לנו שאבותינו העבירו את כל הפרטים הללו, מזמנו של אברהם ועד לזמננו, בעוד שאת עיקרי התורה הם שכחו במשך מאות בשנים, כפי שמעיד הנביא.

לדוגמא, בספר מלכים ב פרק כב מעיד הספר על כך שחלקיהו הכהן הגדול מצא, במהלך שיפוצים במקדש, את "ספר התורה", וכשהמלך יאשיהו שמע את דברי ה"ספר" שמצא הכהן, הוא הבין שאסור לעבוד עבודה זרה, וביער את העבודה הזרה מן הארץ, ובימיו חגגו את חג הפסח (מלכים ב כג  פס' כב) "כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה".

יאשיהו המלך מלך לקראת סוף ימי הבית הראשון, אחרי מאות שנים של מלוכה, ועוד מאות שנים של ימי השופטים. בכל ימי המלוכה עבדו עם ישראל עבודה זרה, בירושלים בירת יהודה, ובשומרון בירת ישראל. הם לא חגגו את חג הפסח וגם לא את חג הסוכות.

חג הסוכות נחוג לראשונה רק בימי שיבת ציון (!) כפי שמתואר בספר נחמיה (פרק ח פס' יד – יז):

וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

ואתה הגע עצמך, בני ישראל לא ידעו שאסור לעבוד עבודה זרה. לא ידעו על הפסח, לא ידעו על הסוכות, במשך מאות רבות של שנים. אבל כן העבירו את המסורת שאמו של אברהם נקראת אמתלאי בת כרנבו, וכן העבירו את העדות על מתן תורה? (איזו תורה?)

והאם יקשה עלינו להאמין שבימי יאשיהו, כש"נמצא" ספר התורה, שתוכנו לא היה ידוע, נוסף בו תיאור של מעמד מרגש של מתן תורה לפני ששים ריבוא אנשים? האם היה שם מישהו שיכול לומר: אני הייתי אז, לפני כאלף שנה, ואני זוכר את זה אחרת???