|
|
|
| יש לנו מלחמה ● אריאל זילבר |
|
|
|
בעיתון 'בשבע' פורסם ראיון קצר שנערך עם הזמר אריאל זילבר על המחיר הכבד ששילם כשהחל להשמיע דעות ימניות ● זילבר מסביר כי עצם העובדה שהוא מוחרם על ידי קבוצות מסוימות לא מטרידה אותו, כיוון שהדבר יכול להיות הדדי. "אם מישהו אומר שצריך לאהוב את האויבים שלנו ולמסור להם את הארץ - גם אני לא אוהב לשמוע אותו ● "זה לא שלא נפגעתי, אבל זה לא מה שישבור אותי", הוא מסכם את הקשיים עימם הוא מתמודד. "יש לנו מלחמה על א"י, וצריך להילחם" ● לקריאה
"כמה פעמים צריך לומר לכם/ יהודי לא מגרש יהודי
נאמר זאת, בפירוש/ לא חורבן ולא גירוש,
נעשה כל מה שדרוש /לבטל את הרוע..."
('יהודי לא מגרש יהודי', שלום פליסר, ביצוע של אריאל זילבר)
אם יש אמן מסוים שראוי להפוך לסמל ההחרמה בשל הזדהות ימנית, נראה שאריאל זילבר הוא המועמד המוביל לתואר. האוריינטציה הימנית שלו באה לידי ביטוי כבר בימי גוש אמונים, תנועה עימה חש זילבר הזדהות עמוקה בשעתה. "עוד בתקופת סבסטיה אמרתי שאלה החלוצים האמיתיים, אבל אז עוד לא שמו לב לזה - זה היה בין שאר השטויות שדיברתי", הוא צוחק. בתקופה מאוחרת יותר החל זילבר להתבטא נגד הקיבוצים ונגד קבוצות אחרות באוכלוסייה, מה שהתחיל לסמן אותו כעוף מוזר ולא רצוי בתעשייה.
בשנה שקדמה לגירוש החליט זילבר לעזוב את ביתו במצפה מתת שבגליל ולהפוך לתושב רשמי של היישוב אלי סיני שבצפון הרצועה. במקביל החל במסע מחאה מוסיקלי שכלל שירים כמו 'יהודי לא מגרש יהודי', השתתפות בהפגנות ועצרות מחאה נגד העקירה, ועוד. הצעד הזה היה האות להידרדרות מעמדו של זילבר בקרב קהיליית היוצרים, ולהפיכתו למסומן ומוחרם ללא תקנה. הדיסקים שלו הורדו מהמדפים בחנויות והוחזרו אליו. את הדיסקים החדשים שהוא מוציא נאלץ זילבר למכור בעצמו, בהפצה אישית דרך האינטרנט בלבד.
גם ההופעות פחתו, במיוחד בקרב אוכלוסיות שלא רוצות לשמוע אותו משלב בהופעה דעות שלא נעימות לאוזניהן. "פעם הופעתי בכל מיני קיבוצים, מתנ"סים, עיריות. היום מפחדים לקחת אותי. שמעתי שראש עיריית תל אביב אמר שכל עוד הוא ראש העיר, זילבר לא יופיע בתל אביב".
בכל זאת, זילבר עדיין מופיע, ולאו דווקא בפני מתנחלים. מזמינים אותו להופיע בפאבים באזור המרכז, וגם ב'אוזן השלישית' בדיזנגוף. אבל גם כשהוא כבר מופיע, הוא מתבקש פשוט לשיר את שיריו האהובים והמוכרים ולא להפיץ מעל הבמה את דעותיו, שנמצאות כנראה מחוץ לתחום. "אבל אני שר את השירים הימניים שלי ואומר את מה שאני חושב. למזלי, אנשים אוהבים את השירים שלי".
לא חששת מלכתחילה שתצטרך לשלם מחיר כל כך כבד?
"לא חשבתי על זה. זה לא עניין אותי. התגובות לא שיחקו אצלי תפקיד. על התקשורת אני מזמן לא שם, לא לוקח אותה בחשבון. אין לי עניין איתם ואני לא מחשיב אותם".
זילבר מסביר כי עצם העובדה שהוא מוחרם על ידי קבוצות מסוימות לא מטרידה אותו, כיוון שהדבר יכול להיות הדדי. "אם מישהו אומר שצריך לאהוב את האויבים שלנו ולמסור להם את הארץ - גם אני לא אוהב לשמוע אותו. מטריד אותי דבר אחר - שבתקשורת סותמים את הפה לימין. זו דמוקרטיה דיקטטורית. רשות השידור מתקיימת מהמיסים שלי, ולא נותנים לשום דעה ימנית לעבור שם. הם גם סגרו את ערוץ 7. זה פוגע בי אישית".
המחיר ששילמת היה כדאי?
"זה לא שלא נפגעתי, אבל זה לא מה שישבור אותי", הוא מסכם את הקשיים עימם הוא מתמודד. "יש לנו מלחמה על א"י, וצריך להילחם".
יש לך בברנז'ה חברים שמזדהים איתך?
"רובם כאלה", מאשר זילבר בביטחון, "כל מי שאני מדבר איתו אומר 'אריאל, אתה צודק'".
כלומר, יש להם דעות ימניות אבל הם חוששים להביע אותן?
"כל מי שעיניו בראשו הוא ימני. רמי קליינשטיין למשל הוא ימני. אבל אנשים פשוט מפחדים להרגיז, לא רוצים להסתבך. הם אומרים: יש לי עבודה, יש לי שירים, אני צריך להגיע לקהל הרחב".
(פורסם בעיתון 'בשבע') |
|
היהדות של כולנו-מחכים גם לך 
