(נכון, ההתחלה מופיעה בדבר המנהל...)

לו נולדתי בכפר מוסלמי, במה הייתי מאמין כעת?
האם הייתי מתפוצץ בשם האל והורג יהודים?
לו נולדתי בכפר נוצרי בימי הביניים, או בכפר עובד אלילים באפריקה, או למשפחה חילונית בארץ הקודש, במה הייתי מאמין כעת?
במי הייתי נלחם? בעד מי הייתי נלחם?

"פה הוא מקום הדרישה"
מפני מה? האם  כל תיבת טקסט פנויה יכולה לפתור את הבעיות הכי רציניות?
 בשביל לדרוש ענינים חשובים ורחבים לא מספיק לכתוב הודעות מדי פעם תוך עיון ורפרוף, צריכים לשבת שנים רבות של מחקר ולעבור על אלפי נתונים.

אני חקרתי ודרשתי והגעתי למסקנא מוחלטת שעלה לי הרבה רגשית
שאין  שום הוכחה למציאות האל או למעמד הר סיני
ולעמת זאת יש אלפי הוכחות של התפתחות איטית של היהדות ושל בערות מדעית ומתמטית של גדולי האומה בזמן התנאים והאמוראים
לא נתקלתי כמעט בדף גמרא אחת או בדף שולחן ערוך אחד שאין שם סתירה אחת מהותית
אם ההגיון המתמטי או אם חוקי הפיסיקה
רק לשם דוגמא כל הלכות תערובת ופיתגמיהם כגון מה שבלע לא פלט. ואידי דמיטרד לבלע לא פלט
ריחא לאו מילתא. אין לו יד ורגל בחוקי הכימיה הבסיסים
אין לי צורך בתירוצים כיוון שאני אמן התירוצים ויותר מעשור טרחתי למצוא על כל קושיא
שלל תירוצים עד שנפל לי האסימון שעל אלפי קושיות יש רק תירוץ אחד

חזיז ורעם, נמחקה הודעתי. אז אשחזרנה בקצרה... (הרווחתם...)

איהודה (כך?), טענות מעניינות.
ואמנם, דברי חז"ל מלאים דברים שאינם הולמים את הידע העכשווי, ומן הבולטים שבהם הם ההלכה על ההורג כינה בשבת, שהוא פטור, מפני שהיא נבראת מן הזיעה.
עוד אמרו על השמש, שאחרי ה"שקיעה" היא עולה מעל לרקיע וחוזרת לנקודת המוצא שלה במזרח, וכיוצא באלה הדברים.
והידע של חז"ל התאים פלוס מינוס לידע של בני דורם.
והלא אפילו גדול ההוגים שגה והגה את רעיון ארבעת היסודות, ודחה את תורת האטומים של דמוקריטוס, ועוד כהנה.
ולא נלין לא עליו ולא עליהם על ידיעותיהם.

אמנם, טענותיך במקומן, עכ"פ.
ועלי להודות, בעיניי: גם מסקנתך...

דינוזאורוס,
מה לך כי תעקוץ על עניין העשור?
מבין ריסי מילותיך נראה כי הנך מזלזל במסקנתו של איהודה.
אמנם, כמי שככל הנראה הגיע למסקנה דומה, אוכל לומר שני דברים:
האחד: לא מרשעות, לא ממיעוט העיון, לא מסכלות, גם לא מתאוות ויצר הרע הגעתי למסקנה זו. (ויש עמי סימוכין לדבריי ואכמ"ל. כמובן, זכותך לחלוק על קביעתי זו...).
השני: מסקנות מסוג זה, כאשר אינן נובעות מקלות ראש גרידא, וסכלות גרידא, אפשר לעבור חיים שלמים של עיון ועמל מבלי ש"יפול האסימון". וסוד עניין "נפילת האסימון" (שהוא קשה יותר בדורנו, שאפילו בזקכארטים אינם שכיחים בו עוד) הוא עניין שהוא "מעל לזמן", פן יפול הנופל: יש שהאסימון נופל אצלו, ויש שלא, וכשייפול האסימון - ייפול, ואין דוחקים את הקץ.
(כמובן לשיטתך אין מדובר בנפילת אסימון אלא באיבוד אסימון וכיו"ב, אבל למ"ד שמדובר בנפילת אסימון, ברור שאין הדבר כרוך בזמן).
היוצא מכל אלה, שאין פסול וגנאי בכך שלקח לו עשור, כי באמת נפילת האסימון לא לוקחת כלל עשור, אלא שרצה הגורל / הבורא / השטן / המקרה ונפל כאשר נפל.
טוב, אני רואה שיצר הכתיבה גבר על התוכן...
 שנה טובה וכל טוב!

ואני אומר, אם בדרך ההגיון אנו מחפשים את אלוהים, הרי שהוא עצמו, לפחות בדת היהודים, ציווה" ושיננתם לבניך" משמע, אין היגיון, כך עשיתי, אתם ראיתם, תורה קיבלתם, האמנתם בה מאחר וראיתם את נפלאותיי, ולא בגלל הגיון, עכשיו ספרו לבניכם ולבני בניכם ואני מאחורי הפרגוד אסתתר, לא עוד ניסים, לא עוד נפלאות, מדוע? אהיה אשר אהיה.. אמן. וכעת אתם בצומת דרכים. מי שטבע הכבשה הפתייה טבוע בו, ההולך בדרך העדר, לא ישאל ולא יחקור, לא יקשה קושיות על אביו ורבותיו. יזכה להנות מזיו שכינתי. ומי אשר טבע אדם לו, יש ואפשר כי כל הסיפור אינו אלא הגדה מצוצה מן האצבע ותו לא. אשר בדרך לא דרך נשתרשה בעם נודד במדבריות סיני על ידי משה, העניו מכל אדם אשר על פני האדמה, וכתב זאת בעצמו "משה כותב ואלוהים מדבר" פעמיים, והאיש משה עניו מאוד.....אז אני, לצורך העניין, טבע אדם לי, ומתעב אני את דרך הנוהרים בעדר דוחפים ראשם באחורי חבריהם ורצים, לאן? לאן שאחורי כולם הולכים. לא חשובה הדרך, חשובה הדבקות במטרה, כך נאמר כך נעשה, והגדילו להגיד " נעשה, ונשמע" קודם נראה נאמנות עיוורת, ואז, נקווה לטוב, לשבת ולהנות מזיו השכינה. לא תודה. לא כמחשבותיכם מחשבותיי אמר אהיה אשר אהיה, אכן צודק הוא. ואם וכאשר ישפטני, אומר לו בדיוק רב את אשר היטיב לתאר, לא כמחשבותיך מחשבות האדם השקול, המתבונן והמבין כי לא על כרעי התרנגולת יבנה את אלוהיו.