הפרקליטשלנו, במידה והיה פעיל ועיקבי בחשיפת שחיתויות בארץ המגף, לא היה נהנה ממימוש זכויות הפנסיה הנדיבות של פרקליטי איטליה המגיעים לגיל הפרישה.
מקסימום (אם לא היו תופרים לו תיק אצל חייט צמרת) הוא היה זוכה לתאור המפוקפק, הציבעוני, אך בעיקר הצבוע; "ניגדע על ידי אלמונים כשהיה בשיא פריחתו המיקצועית"..
כבר עם גילוי הפרשה אחד ממנהלי החשבונות של פרמלט רצה לבדוק את עמידות החבל החדש שקנה, וזרק את עצמו מעל גשר כשהחבל קשור לצאוורו. החבל דווקא תיפקד הייטב ומילא את משימתו על הצד הטוב ביותר.
לעומת מנהל החשבונות ששבר מפרקתו בלווית מנגינת חירחור עממית, שאר הנאשמים בפרשת "אנרון האיטלקית", למשמע הבשורה שיחררו את קשר עניבותיהם במבוכה ופלטו אנחת רווחה זמנית.
|